ד"ר עדי דוידסון

הפרשה האחרונה שמסעירה את שוק התרופות בארץ הוא שינוי שנעשה, מבלי לידע את הציבור, בתרופה אלטרוקסין, המטפלת בתת-פעילות בלוטת התריס (תירואיד). כתוצאה מהשינוי דווח על כך שחולים רבים משתמשי התרופה חשו תופעות לוואי ומצבם הבריאותי הלך והתדרדר.

מאת: דר' עדי דוידסון

כפי שדווח ב- YNET, נציגי חברת פריגו, שמפיצה את האלטרוקסין, אמרו בתגובה כי ההרכב החדש של התרופה, שנוצר לפני 8 חודשים, נוגע למרכיבים הלא פעילים בלבד. בתצורה החדשה המרכיב הפעיל נותר ללא שינוי ובאותה כמות כמו בתצורה הישנה. זה לא מנע מהגשת שתי תביעות ענק ייצוגיות, אחת מהן על סך של למעלה מ-3.6 מיליארד שקלים, נגד משווקת התרופה אלטרוקסין, בטענה כי שינוי בתכולת התרופה ללא ידיעת החולים, גרם לתופעות לוואי רבות.

יש לציין כי לא רק החולים לא ידעו על השינוי בהרכב התרופה, אלא גם אנחנו הרופאים, שמענו על כך לראשונה מאמצעי התקשורת. עד עכשיו לא קיבלתי כל מכתב מגורם רפואי המסביר מהו השינוי וכיצד צריך להתייחס איליו, וזאת למרות שאני מטפל בנשים הרות רבות הלוקחות אלטרוקסין.

מהי תת-פעילות בלוטת התריס?

בלוטת התריס

בלוטת התריס (תירואיד) ממוקמת בצוואר ושולטת משם על חילוף החומרים בגוף. הבלוטה נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הממוקמת בגולגולת והיא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם.

לקריאת הפוסט במלואו – הריון בסיכון גבוה

ד"ר עדי דוידסון הוא רופא לנשים בהריון

אחוז הנשים היולדות בניתוח קיסרי עלה מ 5% בשנות ה- 70' ל 20-30% בימינו. קיימות סיבות רבות לעלייה בשכיחות הניתוח הקיסרי, אך המשותף לכולן הוא הרצון להגיע לתוצאה טובה יותר עבור האם והעובר.

[מאת: דר' עדי דוידסון]

אצל יולדת שאין לה גורמי סיכון, לידה רגילה היא הדרך הבטוחה ביותר. ניתוח קיסרי בהיותו פולשני, מסוכן יותר לאם ואף בריא פחות לתינוק. אחד החסרונות של האחוז הגבוה של הניתוחים הקיסרים, הוא ריבוי נשים המגיעות למעקב הריון אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר.בפני נשים אילו והרופאים שלהן עומדת הדילמה איך לסיים את ההריון הנוכחי: האם לקבוע מועד לניתוח קיסרי מוזמן, או להמתין לצירים ולנסות לידה רגילה. כיוון שישנם סיכונים לכאן ולכאן אז הבחירה אינה פשוטה וקלה.

כדי לעזור לכן בבחירה אסביר ואמנה את  היתרונות והסיכונים בכל אחת מהבחירות  – ניתוח קיסרי מוזמן לעומת ניסיון לידה רגיל לאחר ניתוח קיסרי שנעשה בעבר.
לקריאת המאמר המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

למאמרים נוספים בנושא לידה והריון אם-עובר – דוקטור עדי דוידסון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

שליית פתח הינה תופעה לא תקינה. באופן תקין השלייה מתיישבת בגוף הרחם רחוק מצוואר הרחם. המיקום המדוייק (קדמית, אחורית, צדדית וכו,) אינו משנה.  כאשר השלייה מתיישבת על צוואר הרחם, נקראת התופעה שליית פתח.
הסיכון העיקרי בשליית פתח הוא דימום המסכן הן את האם והן את העובר, ובעקבותיו לידה מוקדמת. לעיתים הדרך היחידה לעצור את הדימום היא ניתוח קיסרי דחוף אפילו אם העובר עדיין פג. אך לא על הסיכונים נדבר היום אלא נרחיב על דרך היילוד.

3 סוגים עיקריים של שליית פתח

• שליית פתח שלמה אשר בה השלייה מכסה בשלמות את צוואר הרחם.
• שליית פתח חלקית אשר בה השלייה מכסה רק חלק מצוואר מהרחם.
• שלייה גבולית (נקראת גם מרגינאלית) הנמצאת במרחק של פחות מ 2 סמ' מצוואר הרחם אך אינה מכסה אותו.

כיצד מאבחנים שליית פתח, מהי שכיחות התופעה ומה אומר מחקר שהתפרסם לאחרונה בנושא? לתשובות הכנסו: דוקטור עדי דוידסון

הפלה טבעית היא אירוע של אובדן הריון במהלך השבועות הראשונים להריון. נשים רבות עוברות הפלה טבעית ומדובר באירוע שכיח ביותר. הסיבות להפלה טבעית הן רבות ומגוונות, אך יש  להדגיש כי לרוב הסיבות הגורמות להפלה טבעית אינן בשליטתנו, וכל ניסיון "להאשים את עצמנו" בהפלה הטבעית יהיה לא נכון וחסר ביסוס.

בדיקת אולטרה-סאונד במהלך השבוע ה- 7 של ההריון מאפשרת בד"כ לזהות דופק אצל העובר, ואז גם יורדת באופן משמעותי ההסתברות להפלה טבעית. אובדן של הריון לאחר 20 שבועות, אינו מוגדר כהפלה טבעית.

למידע מלא על השיטה החדשה – ד"ר עדי דוידסון

למידע חיוני נוסף – דוקטור עדי דוידסון

מידע גניקולוגי נוסף – דר' עדי דוידסון

בדיקת GBS – מתוך האתר www.essum.se

לאחרונה יש באזז באינטרנט סביב ה- GBS, בעקבות כך נשים רבות פונות אלי עם שאלות בנושא, או בבקשה לקחת להן משטח לאבחון GBS. מכיוון שמדובר בתחום חדשני, הבלבול רב – ולכן זה המקום לעשות קצת סדר בנושא.

מהו ה- GBS?

GBS או בשמו המלא GROUP B STREPTOCOCUS (סטרפטוקוק מקבוצה B ) הינו חיידק נפוץ הנמצא אצל נשים רבות במערכת העיכול השתן או הנרתיק. לרוב, החיידק אינו גורם למחלה, אך לעיתים הוא הופך לאלים ויכול לגרום למחלת חום קשה עקב דלקת בשתן או ברחם.

התינוק יכול להידבק בחיידק הסטרפטוקוק בעת מעבר דרך תעלת הלידה או ע"י זיהום שעולה אל הרחם לאחר שניפקעו מי השפיר והשק פרוץ. מקצת הילדים אשר ייחלו בסטרפטוקוקוס, יפתחו מחלה קשה כבר ביממה הראשונה לחייהם, הכוללת זיהום מפושט, דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, ויזדקקו לטיפול נמרץ. כל מקרה GBS הוא עולם ומלואו ולרפואה המודרנית יש כלים המאפשרים למנוע אותם, החוכמה היא למצוא  את הדרך הנכונה להדברת התופעה.

לקריאת המאמר המלא המסביר על שיטת הטיפול בנושא נא להכנס לד"ר עדי דוידסון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

כמעט כל אישה הרה מבצעת כיום את בדיקת "שקיפות עורפית" שמטרתה אבחון מוקדם של תסמונת דאון, ולרוב משלבת אותה עם בדיקת דם הנקראת סקר ביוכימי שליש ראשון.

כיוון שהבדיקה מוכרת ורבות נכתב עליה לא אכתוב על מהות הבדיקה, אלא סדרה של מספר כתבות כדי להאיר צדדים פחות מוכרים שלה.

בדיקת שקיפות העורפית הינה בדיקת סקר לתסמונת דאון. היא אינה מתיימרת לאבחן באם לעובר יש או אין תסמונת דאון, אלא מטרתה למצוא באוכלוסיה את הקבוצה אשר בה השכיחות לתסמונת דאון היא הגבוהה ביותר – ולבצע לאותה קבוצה בדיקת מי שפיר במטרה להגיע לאבחון מדויק באם לעובר יש תסמונת דאון או הפרעה אחרת במבנה או מספר הכרומוזומים.

(למאמרים נוספים: דוקטור עדי דוידסון)

כיוון שבדיקת מי השפיר הינה בדיקה יקרה ויש בה גם סיכון מסוים, מעוניינים לבצע את הבדיקה רק ל 5% מכלל הנשים. בעזרת בדיקת שקיפות העורפית ניתן למצוא את אותם 5% מהנשים אשר בקבוצתם מסתתרים 90% מהעוברים עם תסמונת דאון. גם בקבוצה זו עדיין רוב העוברים תקינים.

הסיכוי לתסמונת דאון גדל ככל שגיל האישה עולה וככל שמדידת השקיפות עורפית עבה יותר.

את בדיקת השקיפות עורפית ניתן לבצע משבוע 11 עד 14. ככל שהעובר גדול יותר כך השקיפות עורפית עבה יותר גם בעוברים התקינים ולכן קשה יותר להבדיל בין עובר בריא לחולה ודיוק הבדיקה יורד.

בבדיקת הסקר הביוכימי נבדקים שני מרכיבים FREE BHCG ו PAPA כאשר הראשון גבוה והשני נמוך הסיכון לתסמונת דאון גדלה. גם בדיקת הסקר הביוכימי מדויקת יותר ככל שמתקרבים לשבוע 11 ויורדת עם הזמן ככל שמתקרבים לשבוע 14.

למידע נוסף על שקיפות עורפית: דר' עדי דוידסון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

לפני מספר ימים התקיים כנס השקה של Yaz - גלולה חדשה למניעת הריון, אליו הוזמנו רופאי נשים מכל רחבי הארץ. הגלולה היא חדשה, אך מרכיביה מוכרים לנו מזה זמן רב ונמצאים בסוגים אחרים של גלולות, בשילובים ומינונים אחרים.

כיוון שהגלולה נכנסה לשימוש בארץ רק השבוע הוזמן לכנס פ' שולמן מארצות הברית כדי להרצות לנו על נסיונו בשימוש בגלולה שם.

בגלולה מצוי שילוב של פרוגסטרון חדש עם מינון נמוך של אסטרוגן, והיא הוכחה כיעילה גם בטיפול באקנה ובתסמונת קדם ווסתית. כמו כל תרופה אחרת, יתכן והיא לא תתאים לכל אישה. לפני התאמת גלולות, יש להתייעץ עם רופא נשים.

קיים מגוון רחב של גלולות למניעת הריון, ו – YAZ ללא ספק תהווה תוספת משמעותית ומבורכת. היכולת של רופאי הנשים להתאים לכל אחת גלולה עם מינימום תופעות לוואי גדלה, וכפועל יוצא יקטן אחוז הנשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה כלל וחשופות להריונות לא רצויים.

על הגלולה

Yaz הינה הגלולה הראשונה למניעת הריון שאושרה בישראל באינדיקציות נוספות:

•    מניעת הריון
•    טיפול באקנה בינוני
•    טיפול בתסמינים קדם ויסתיים חמורים

למידע נוסף על Yaz והשימוש בה הכנסו: דוקטור עדי דוידסון

נשים רבות הנמצאות בשלבי ההריון האחרונים, מודאגות מכך שעוברן מתמהמה להתהפך. כמובן שזהו אינו המצב האידיאלי והנורמלי, אך אין שום צורך להיכנס לדאגה ובטח לא לפניקה. בפוסט זה אנסה להסביר למה, תוך סקירה של הנושא, שמטריד כל אישה בהריון.

רוב העוברים בשליש השלישי להריון נמצאים במצג ראש, כלומר הראש נמצא כלפי מטה באגן האישה, ואילו העכוז נמצא כלפי מעלה לכיוון הסרעפת. אך גם אם העובר נמצא במצג עכוז (הראש כלפי מעלה והעכוז פונה לכיוון האגן), אין  צורך בדאגה מוקדמת כי לבסוף רוב העוברים יתהפכו בזמן ויגיעו במצג נכון אל הלידה.

למידע מלא על היפוך עובר – הבלוג של ד"ר עדי דוידסון

למידע גניקולוגי חשוב – דוקטור עדי דוידסון

דר' עדי דוידסון – מומחה לרפואת אם-עובר

מאת: דוקטור עדי דוידסון

העריה או כפי שנקראת בלטינית VULVA היא איבר המין החיצוני של האישה, הכולל את השפתיים העבות, השפתיים הדקות והדגדגן. מבוא העריה (בלטינית:ווסטיבולום) הוא האיזור הכלוא בין השפתיים הדקות ועד קרום הבתולים אשר ממנו והלאה מתחיל הנרתיק.

התסמונת של כאב בעריה מוכרת כבר שנים רבות ואפילו מופיעה בפפירוסים אשר התגלו בפירמידות. רק בשנים האחרונות החלו שנית חוקרים וקלינאים לעסוק בתחום זה.

למרות שנים רבות של מחקר לא הצליחו למצוא את הגורם האתיולוגי לתופעה ולא את המנגנון הפתופיזיולוגי. בעשור האחרון היה זרם של חוקרים אשר התייחסו לתופעה כמחלה דלקתית וקראו לה ווסטיבוליטיס (דלקת של מבוא העריה).

מידע מלא וחשוב על ווסטיבוליטיס – הבלוג של ד"ר עדי דוידסון

מידע רפואי חשוב – דר' עדי דוידסון - גניקולוג בכיר

לאחרונה אנו עדים להתפשטות טרנד לידות הבית, ובעקבותיה הויכוח הציבורי בעד ונגד. כמומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג, אנצל במה זו כדי להביע את דעתי בעניין כרופא ללידה ביתית. בניגוד לאלה שמציגים עמדות נחרצות, אני בעד לתת לנשים לבחור בעצמן מה טוב בשבילן, אולם אנחנו כרופאים צריכים לספק להן את כל המידע על היתרונות, החסרונות והסיכונים בלידת בית. לאחר שבחרו, יש לכבד את החלטתן ולעזור להן לעבור את ההריון בדרך הקלה והבטוחה ביותר. מצד שני, אנחנו כרופאים צריכים להיות קשובים לסיבות שבגינן נשים נמנעות מלבחור בחדר לידה של בית חולים, להפיק לקחים, לנסות לשפר את השירות ולהתאימו לדרישות הנשים של המאה ה- 21.

יעוץ ללידה בבית – מידע מלא